העדויות הראשונות לקיום משקאות אלכוהוליים נמצאו בכלי חרס מסביבות 7000 לפנה"ס בסין, שם הוכן האלכוהול מאורז ודבש. בהמשך נמצאו עדויות רבות נוספות למשקאות אלכוהוליים שהופקו ממגוון מוצרי מזון: ענבים, תפוחים, דבש, חיטה, שעורה, אורז, תירס ואף קקאו.
האלכוהול הוא למעשה שמו העממי של החומר אתנול. אתנול הוא סם פסיכו-אקטיבי (חומר המשפיע על מערכת העצבים, גורם לשינוי בתפקוד המוח, ובשל כך נגרמים שינויים זמניים בהכרה, בתפיסה, במצב רוח או בהתנהגות) המצוי בכל המשקאות החריפים. האלכוהול הוא זה המקנה למשקאות החריפים את השפעתם הפיזיולוגית על גוף האדם.
האלכוהול נוצר ע"י שמרים הנמצאים על גבי הצמח/פרי וניזונים מהסוכר שלו. בהיעדר חמצן, השמרים מפרקים את הסוכר שבצמח, מפיקים ממנו את האנרגיה הדרושה להם, ופולטים כתוצרי-לוואי אלכוהול מסוג אתאנול ופחמן דו-חמצני. בפירות, הסוכר זמין לשמרים והם יכולים להתחיל את התסיסה באופן מיידי. בדגנים, לעומת זאת, מולקולות הסוכר קשורות זו לזו ויוצרות שרשראות סוכר ארוכות הנקראות עמילן. השמרים אינם יכולים לפרק את העמילן, ולכן, כדי להתחיל את תהליך התסיסה, יש לעזור להם על-ידי פירוקו למולקולות סוכר בודדות. זאת הסיבה שבהכנת בירה, מנביטים תחילה את גרעיני השעורה או החיטה. ההנבטה מפעילה אנזימים בגרעינים, שמפרקים את העמילן. לעומת זאת ביין – אין צורך בכך.
בתהליך התסיסה נפלט הרבה חום לכן, לאחר שהחלה התסיסה חשוב מאד להפיג את החום הנפלט, כיוון שטמפרטורות גבוהות מדי עלולות להאט את התסיסה ואף להרוג את השמרים ואז תהליך התסיסה לא יושלם ויתקבל נוזל המכיל מעט אלכוהול והרבה סוכר- זו הסיבה בגינה ייצור האלכוהול מתבצע בטמפרטורה קרירה ומבוקרת.
אלכוהול נחשב לפחמימה, אבל נבדל ממרבית הפחמימות בשלוש תכונות עיקריות:
הכבד הוא האיבר שאחראי גם על "טיפול" בתרופות. לכל תרופה שאנו צורכים יש הנחיות בעלון לצרכן ובחלק ניכר מהתרופות יצוין באותו העלון לא לצרוך אלכוהול בזמן צריכת התרופה. ההיגיון העומד מאחורי ההנחיה הזו הוא שלכל תרופה יש זמן שהייה רצוי בגוף (זו גם הסיבה להנחיות לצרוך על קיבה ריקה או לפני/אחרי אוכל). האלכוהול והתרופות "מתחרים" על אותם אנזימים בכבד והתוצאה היא ירידה בזמינות התרופה לגוף ועיכוב בפעולתה ואף לפירוק התרופה לחומרים רעילים.
אל האלכוהול אנחנו נוטים להתייחס כאל משהו שמצטרף לארוחה או לאירוע כבדרך אגב ולרוב לא נתייחס אליו כאל מרכיב מזון בארוחה. אולם, כפי שציינתי קודם, האלכוהול מכיל הרבה מאד קלוריות ויכול להוסיף מאות קלוריות לארוחה! מכיוון שלרוב האלכוהול נצרך בנוסף לאוכל, כלומר במצב שהגוף מקבל את האנרגיה הדרושה לו מהמזון, אז האלכוהול הופך להיות תוספת "מיותרת" מבחינת הצרכים של הגוף ולכן יש סיכוי טוב יותר שהגוף לא ינצל את האנרגיה שמגיעה מהאלכוהול לצרכים פיזיולוגיים אלא יהפוך אותו לשומן ויקדם השמנה.
כדי להבין כמה קלוריות אנו מוסיפים לארוחה בעת שתיית אלכוהול להלן כמה משקאות נפוצים:
כוס יין לבן יבש/אדום יבש – 120-150 קק"ל
כוס יין לבן חצי יבש – 175-200 קק"ל
כוס שמפנייה – כ-85 קק"ל
1/3 בירה – כ-140 קק"ל
1/3 בירה 0% אלכוהול - כ-50 קק"ל
1/2 בירה -כ-230 קק"ל
צ'ייסר (30 מ"ל) של וודקה/ערק/Tubi/ויסקי – 70-75 קק"ל
שוט (כ-60 מ"ל) של וודקה/ערק/Tubi/ויסקי – 140-170 קק"ל
מרגריטה – 170-200 קק"ל
מוחיטו – כ-190 קק"ל
חשוב לזכור - ככל שאחוז האלכוהול גבוה יותר כך הריכוז הקלורי במשקה עולה (ל-100 מ"ל).
אז תשתו אלכוהול אבל במודעות, תזהרו מלצרוך אותו בזמן טיפולים תרופתיים והריון ובעיקר זכרו – הכל במינון! (בכלל נכון לחיים....)
לחיים!