הנחיות משרד הבריאות בארץ ובעולם ממליצות על צמצום הסוכרים המוספים למזון בעת הכנתו. על נזקי הסוכר לגופנו נכתבו מחקרים רבים ואת הנזקים ארוכי הטווח של תזונה המכילה כמות סוכרים מוספים רבה אנחנו רואים בשטח והם באים לידי ביטוי בהשמנה, סכרת, יתר שומנים בדם ועוד. תעשיית המזון נוהגת להוסיף סוכרים רבים למזון כיוון שמדובר במרכיב המשפר את טעם המוצר. החייך הישראלי התרגל לנוכחות סוכר במזון ולכן ניתן למצוא ברשימת הרכיבים את הסוכרים המוספים על שלל שמותיהם: סוכר, מלטודקסטרין, סירופ תירס, גלוקוז או גלוקוזה, פרוקטוז ועוד. 

כאשר אנחנו מבשלים בביתנו יעמדו לרשותנו סוגים מסוימים של סוכר ונשאלת השאלה האם כולם בעלי אותו ערך תזונתי או לא? כדי לענות על כך צריך לבחון את הרכב הסוכר המוסף מבחינת כמות הסוכרים שבו ומבחינת חומרים נוספים המצויים בו שהם בעלי ערך תזונתי. 

אז נתחיל בכך ש – סוכר הוא סוכר הוא סוכר! כל סוג של סוכר שנוסיף למזון יכיל הרבה מאד פחמימות ממקור של סוכרים. אז למרות שישנם הבדלים מסוימים בתכולת הפחמימות בין הסוכרים השונים, כאשר מדובר בכפית או כף שאנו מוסיפים פר מנה, ההבדל הוא זניח. 

סוכר חום לעומת סוכר לבן רבים חושבים כי הסוכר החום בריא יותר מהסוכר הלבן. האמת היא שזה לא נכון! ההבדל העיקרי בין סוכר חום ללבן הוא מספר התהליכים הכימיים שהם עברו בדרך לצלחת, כאשר הסוכר החום לא עבר את התהליכים הסופיים של ייבוש והלבנה ולכן הוא מכיל יותר מים ומינרלים מהסוכר הלבן. בעוד שבסוכר לבן אין מים בכלל, בסוכר החום יש 1.3% מים ולכן הוא מכיל 97% סוכר ולא 100% סוכר כמו הסוכר הלבן, אבל שניהם מכילים כמעט אותן קלוריות ולכן, הבדל זה הוא חסר חשיבות מבחינה תזונתית. הדבר היחיד שניתן לומר לזכותו של הסוכר החום הוא שהוא מכיל מעט מגנזיום, זרחן ואשלגן. 

דבש הדבש מכיל 17% מים  ומכיל 82.5% פחמימות ולכן יש בו קצת פחות קלוריות מבסוכר. הוא מכיל גם מעט מגנזיום, זרחן ואשלגן – מעט יותר מהסוכר החום. יתרונו של הדבש הוא בתכולת חומרים אנטי דלקתיים, אני בקטריאליים ונוגדי חמצון ולכן השימוש בו נפוץ בעת כאבי גרון או אפילו במריחה על פצעים פתוחים והוא אפילו משמש כחומר משמר במזון: מי שרגיל לאפות עם דבש בטח שם לב כי חיי המדף של העוגה עם הדבש ארוכים יותר מעוגה רגילה עם סוכר. קיימים סוגים רבים ומגוונים של דבש, כאשר לרוב הדבש הכהה יכיל יותר ויטמינים, מינרלים וחומרים פעילים מהדבש הבהיר. 

סילאן כרבע מתכולתו של הסילאן הם מים וכמות הפחמימות בו נמוכה ועומדת על כ-67%. הסילאן עשיר בויטמינים ומינרלים. למעשה, מכל הסוכרים, הסילאן הוא בעל התכולה הגבוהה ביותר של מגנזיום, זרחן, אשלגן וניאצין (ויטמין B3)  והוא היחיד המכיל סיבים תזונתיים בכמות משמעותית. בנוסף, הוא מכיל גם סידן. יחד עם זאת, נתונים אלו נכונים רק עבור סילאן ללא תוספת סוכר. יש לשים לב כי מרבית סוגי הסילאן בשוק מכילים תוספת סוכר ולכן יש לשים לב כי המרכיב היחיד ברשימת הרכיבים הוא תמרים, ללא תוספות נוספות. 

מייפל טבעי המייפל הטבעי הוא הסוכר בעל תכולת המים הגבוהה ביותר והוא מכיל כשליש מים. כמות הפחמימות בו זהה לזו הנמצאת בסילאן והוא עשיר במגנזיום ואשלגן והוא הסוכר העשיר ביותר בסידן, מנגן וריבופלאבין (ויטמין B2) מכל הסוכרים שהוזכרו. חסרונו של המייפל הטבעי הוא במחירו שכן הוא מופק מעץ ייחודי בקנדה ומגיע לישראל ביבוא. אבל, אם קפצתם לביקור בקנדה או ארה"ב, מומלץ לקפוץ לסופר ולקנות בקבוק של 1 ליטר מייפל טבעי במחיר מצחיק. ועוד נקודה חשובה – סירופ בטעם מייפל אולי דומה למייפל בטעמו, אבל מדובר בסירופ תעשייתי ולא בריא שעדיף להימנע ממנו. 

לסיכום  המלצתי היא לנסות לצמצם את השימוש בסוכרים המוספים עד כמה שניתן, ובמקרה שזקוקים לסוכר בכל זאת, לבחור את הסוכרים שעשירים בויטמינים ומינרלים, דלים בפחמימות ועברו מינימום תהליכים תעשייתיים כמו מייפל טבעי, דבש וסילאן.